בית הדסה הוקם בשנת 1893 בידי ר חיים רחמים יוסף פרנקו, המכונה החרי”ף. המבנה שימש כבית חולים שנקרא ‘חסד לאברהם’ אשר תרם משירותיו לתושבי חברון והסביבה ערבים ויהודים כאחד ללא תשלום. בשנת 1912 נוספה קומה שנייה לבניין. בהמשך נפתחה במקום מרפאה של ארגון הדסה.
במהלך מאורעות תרפ”ט בשנת 1929, התנפלו רבים מערביי חברון על הרובע היהודי בעיר. במהלך התנפלות זו נרצחו מנהל בית החולים בן ציון גרשון ומשפחתו יחד עם עוד יהודים רבים, כמו כן נבזז הבניין ונפגע בחלקו.
לאחר פרעות תרפ”ט (1929) החלו תושביה היהודים של חברון לעזוב את העיר מפחד מגלי רציחות ופרעות נוספים ובמיוחד מאז הפרעות ביפו ב1933. אך כפי המתואר בספר חברון(עמ’ 105) “בתמוז תרצ”ג (1933) דומה היה ורוח חדשה הגיעה אל הקהילה הנאבקת על קיומה. ביום י”ח באותו חודש נאספו בחברון רבנים ראשיים ואישים מראשי היישוב לייסוד ישיבה חדשה על שמו של המקובל ר’ עמרם בן דיוואן. בטקס היו נוכחים אף המושל הערבי של אזור חברון קרדוש ומפקד המשטרה (אשר שכנה בבית רומנו [נ.מ]) הזכורים עוד ממאורעות תרפ”ט, בתחילה יה קצב הבנייה מעודד ואף החל במגבית מיוחדת, אולם לאט לאט, מסיבות בלתי ברורות, פסקה הבנייה וישיבה זו לא נפתחה, מאידך, החלה הפעולה החלוצית שנעשתה בידי הירושלמי שמואל צבי הולצמן עציון, אשר גאל את אדמות ‘מגדל עדר’ וסביבתה, כ12000 דונם, ואשר השקיע כספים רבים בפיתוח נקודת התיישבות זו, להפיח תקוות חדשות ורוח חיים בקהילה אשר העיר האבות ” (אבישר, 1978)
ב1935 מנתה הקהילה היהודת בחברון 37 משפחות, וב 1936 בעקבות פרעות הערבים גורשו התושבים היהודים האחרונים מחברון ע”י הבריטים למעט יעקב עזרא החלבן ששנאר בעיר לבדו עד 1947.
לאחר גירוש הקהילה היהודית מחברון ועם הכיבוש הירדני הפך בית הדסה לבית ספר ערבי לבנות אשר פעל במקום. עד להחזרת הבתים לשליטה יהודית עם כיבוש צה”ל בשנת 1967.
לאחר מאבקים ממושכים מאז שנות ה80 חלק מבתי העיר חברון חזרו ליישוב יהודי על ידי מתנחלי חברון. בית הדסה הוא מהבולטים במבנים אלה ואף הוספה לו תוספת שתוכננה ע” האדריכל דוד קאסוטו. במקום פועל מוזיאון ומרכז מבקרים.
המעקה שנבנה ב1933 נבנה בצורה ייחודית ומעניינת. הוא מוביל אל מרפסת זיזית התלויה בגובה רב וממנה אל דירות מגורים (כיום).
כנזכר לעיל הקמת המבנה הייתה בכדי לסמל את חזרתם של היהודים לחברון ואת יישוב הקבע שלהם בה. אין ספק שהבנאי או אדריכל המבנה רצה לבטאות זאת ע”י יצירת רושם הנדסי ופאר אדריכלי. הוא עשה זאת ע”י בניית גרם מדרגות ‘מרחף’ מאבן מסיבית וכבדה התלויה על רלסים זיזיים השתולים בקירות המבנה. בנוסף הוא יצר מעקה בעל מחזה שאינו אופיייני כלל לבנייה באבן בצורה של בנייה בנדבכים אלכסוניים. המעקה נבנה עם אבן מלאה (18 ס”מ) כבדה ומרשימה מאד מסוג מיזי אחמר עם גימור מטבה עדין ועם סיתות שולייים ‘זמלה’ בצידה הפונה אל הרחוב. מכיוון שבנייה באבן מסורתית עובדת בעיקרה על כח המשיכה ,בכדי להשתמש באבן באלכסון יצרו הבנאים קורת בטון מזוין אלכסונית העוברת במגרעת באבנים בכל נדבך וסיתתו את האבנים התוחמות בזוווית של 120 מעלות.
כל יחידות האבן מתקשות למקשה אחת המחלקת את משקלה בין העמוד ליסוד. בכך מנעו את גלישת האבנים ואת יצירת העומס על העמוד המסותת שבבסיסו. בהבנתם כי יכולת המתיחה של הבטון עלולה לסדוק את האבן יצרו הבנאים לבטון מעין כיס עשוי חומר מליטה על בסיס סיד המנתק את המגע בין הבטון והאבן ומאפשר לאבן לספוג את תנועת הבטון ע”י תכונת ההקרבה והנקבוביות של הסיד . את אבני המעקה מקרה קופינג מסיבי מאבן גיר קשה (אולי מיזי יהודי) הבולט מפני האבן כס”מ לכל צד ומייצר הגנה מפני המים. הקופינג מסותת בקפידה כמאחז יד ואורכה של החתיכה הראשונה שלו (C1) הוא 160 ס”מ (!)
תהליכי בלייה
לאורך 92 שנותיו התבלה המעקה רבות אם כי נראה ששיטת הבנייה עבדה יחסית טוב בהתחשב בפילוס הנדבכים משקל האבן ,השימוש בצמנט וטמפרטורות קפיאה שגרתיות. נראה כי האבן הפחיתה מקשיותה וממשקלה וככל הנראה ספגה מלחים רבים. במהלך השנים בוצעו עבודות עפר ובניית מדרכה בסמוך לעמודי הכניסה המסותתים כאשר אחד מהם משמש לתמיכת המעקה. שני העמודים נוטים במידה שווה לכיוונים מזרח ודרום. מסתמן כי בעקבות שקיעת העמודים הוסט מקור הכובד של המעקה ויציבות המעקה החלה להתערער עד כדי תנועה בדחיפה של כל המעקה (כ2 טון) ויצירת סכנה ממשית לעוברים ושווים. ע”פ התמונות משנות ה80 לעיל טרם נחפר הכביש הצמוד לעמודים ונראה כי לפני כן העמודים והמעקה על כל אבניו היו שלמים. ב2018 אף נפלה אבן מהקופינג לכיוון המדרגות.
מכיוון ששני העמודים נוטים במידה שווה יש להניח כי התנועה לא החלה בעקבות דחיפה של אבני המעקה.
בנוסף לתנועת העמודים הברזל שבבטון המזוין העובר בתוך נדבכי האבן נחלד. בעקבות הקורוזיה ההתנפחות וכן תנועת המעקה נותרו סדקים משמעותיים באבנים שגרמו להתפרקותם הכמעט מוחלטת של חמש מאבני המעקה.
מכיוון ששני העמודים נוטים במידה שווה יש להניח כי התנועה לא החלה בעקבות דחיפה של אבני המעקה.
בנוסף לתנועת העמודים הברזל שבבטון המזוין העובר בתוך נדבכי האבן נחלד. בעקבות הקורוזיה ההתנפחות וכן תנועת המעקה נותרו סדקים משמעותיים באבנים שגרמו להתפרקותם הכמעט מוחלטת של חמש מאבני המעקה.
א. לאחר שיקול הוחלט על פירוק המעקה ובניייתו מחדש . בשלב ראשון האבנים תועדו ומוספרו בצילום וכן בשרטוט מפורט. מידות וזוויות האבנים נמדדו ונרשמו. המעקה פורק אבן אחר אבן בזהירות והאבנים מוקמו על גבי לוח עץ במקום מוגן. נחשפה המגרעת בכל אבן משני צידיה בה קורת הבטון המזוין ישבה.
ב. לאחר בחינת מצב האבנים הבלויות וקבלת החלטה על 5 אבנים לסיתות מחדש והחלפה במעקה. בחירת האבן המתאימה במנסרת אבן. נבחרה אבן מסוג מיזי אחמר שנחצבה בעבודות ליד שער יפו.
ג. סיתות האבנים ידנית לגודל ולצורה המתאימה כולל המגרעות סיתות השוליים הזוויות וגימור המטבה העדין. (חלוקה של a1 לשני אבנים בכדי ליצור יותר גמישות בנדבך זה ובכדי להקל על האבן שאורכה המקורי היה 1.5מ’) השלמת תותב באבן מס’ בb6 באמצעות סיד הידראולי ושני פיני פיבר גלאס.
ד. פירוק המעקה אבן אחר אבן ותיעוד בזמן הסיתות בוצע ניקוי ממיקרו ביולוגיה לקופינג, ידנית בספוג ובמים מזוקקים. בכל שאר האבנים נוקו שאריות קורוזיה וצמנט.
ה. בניית המעקה באבנים המקוריות ובאבנים המחודשות ע”פ המקור תוך החלפה של מוטות הזיון מברזל במוטות סיבי בזלת ופיבר גלאס ושימוש דומה למקור בחומרי ושיטות תערובת המליטה. הנחת הקופינג כולל האבנים שחסרו.
ו. הוצאת מתכות מהעמוד (מה שלא הזיק יתר על המידה לאבן)
ז. הזרקה של חומר מבוסס סיד לסדקים בעמוד. (חתיכה כמעט מנותקת).
ח. כיחול מישקים. ניקוי האתר והסדרת הצמחיה.
שיטות העבודה וחומרי מליטה
התיעוד נעשה באמצעות מצלמת אייפון 9 וכל אבן סומנה בגיר כחול שנשטף במים בקלות. בעזרת לום פורק הקופינג ואבן ראשונה בנדבך, כך נחשפה מגרעת הקיימת בתחתית ובראש כל אבן ושיטת הבנייה הובנה במלואה . נעשה תיעוד נוסף . מדידה התבצעה בעזרת לייזר, פלס ומטר פשוט.
בעזרת לום פורקו האבנים והוחלט כי יש לסתת מחדש את אבנים A1,B2,B3,B4,B8 מכיוון שהם היו מבוקעות לגמרי מן החוץ אל הפנים בעקבות תנועת הבטון ותזוזת העמוד כאמור.
האבנים נוסרו במנסרה בכפר ג’ורת שמה והובאו על גבי עגלת נגרר. האבנים סותתו באתר למידות, לגימורים ולזוויות הדרושות ע”פ המקור בדיוק בעזרת עיפרון, זווית, פטישים, מקבת, איזמלים, פטיש פניאומטי שופין סרגל ונייר שיוף.
לאחר הבנה כי אבן מס A1 נשאה את רוב הפיתול בקיר והיא נסדקה אנכית במספר מקומות מצד אל צד הוחלט כי אבן A1 תצומצם מעט מאורכה המקורי על מנת לייצר גמישות נוספת במעקה האבן. מידה זו הושלמה באבן שבין A6 לA7.
בכדי לא לשנות העומסים על האבנים ובכך לשנות את הפעולה ההנדסית של הקיר ועל העמוד ועם חשיפת מגרעות הזיון באבנים הוחלט שלא לבצע קדיחות אנכיות וקיבוע האבנים ע”י פינים, אלא לשחזר את שיטת הבנייה ולהחליף את הברזל בחומר עמיד יותר וחזק יותר המתאים לשימור מבנים (מוטות בזלת ופיבר גלאס).
הבנייה נעשתה ע”פ המקור עם שכבה של חומר מליטה מבוסס סיד כבוי וחול מחצבה (1:2) המרוח ישירות על האבן ובמגרעת. על גבי שכבת הסיד במגרעת מוקם טיט צמנטי (1:3 צמנט ,חול מחצבה) בתוכו הושתל מוט הבזלת וכוסה בטיט הצמנטי כך שיקבל את המגרעת מעליו, בנדבך הבא נמרחה האבן מלמטה בסיד וכוסתה בבטון לכיסוי מלא של המגרעת ומוט הבזלת תחתיה. בחור שנוצר בחיבור בין האבנים במגרעת נדחף חומר מליטה ודבש להבטחת מילוי כל החללים במגרעות. מוט הבזלת הונח בשני חתיכות בחפיפה של 25 ס”מ לערך כל נדבך. חומר המליטה עורבב בעזרת מיקסר חשמלי והאבנים הונחו בעזרת: חוט, פלס, זווית, קלינים מעץ,מסטרינה ופטיש.
הקופינג שהוסר נוקה בעזרת מים מזוקקים וספוג ובשל התוצאה הטובה (וגם לשם הדגשת האותנטיות) הוחלט שלא להמשיך ולהשתמש בחומרים נוספים (המשך טיפול בbps 7112 ו-7718 לשיקול המועצה לשימור אתרים).
לאחר השלמת הבנייה כוחלו המישקים בתערובת בסטרדוס (ממזרית) ביחס של 1:1:6 של צמנט סיד כבוי וחול מחצבה בהתאמה.
תערובות המליטה נבחרו ע”פ המקור ולהלן הסיבות לשימושם בשחזור המעקה:
נבחר השימוש בתערובת צמנטית בעבודה עם סיב הבזלת בכדי ליצור מחדש את קורת הבטון המקורית אך ללא הקורוזיה מהברזל.
נבחר השימוש בסיד כבוי לחציצה בין הבטון לאבנים מכיוון שלא התגלו חתיכות גדולות של סיד חי בתערובות ומכיוון שהתערובת נראתה מאד לבנה ומתפוררת במים.
נבחר השימוש בתערובת בסטרדוס לכיחול המישקים מכיוון שנראה כי במקור השתמשו בתערובת צמנטית לכיחול, אך על מנת להקל על נשימת האבן ובכדי לאפשר את יציאת המלחים (ואת הפחתתם) שלא דרך האבנים הוספנו סיד כבוי לתערובת. ע”פ מחקרים תערובת זו של יחס סיד וצמנט שווים מקנה לתערובת הידראוליות מחד גיסא ואינה נסדקת מאידך גיסא.
האתר נוקה לאחר גמר העבודה וצמחיה ושורשים שחדרו ליסוד הוסרו.
הנחיות להמשך טיפול
עקב מצב העמודים הוחלט שלא לבצע את עבודות התותבים המסוכמות בעמודים ונעשה ניקוי מינימלי של מתכות מזיקות בעמוד. יש לטפל בעמודים ולהבטיח את יציבותם לשם הבטחת אורך חייהם, אורך חיי המעקה ושלומם של התושבים והעוברים ושבים.
לצורך כך יש לפרק את העמודים עד לבסיסם ולבנות\לצקת מסדים חדשים. כמו כן יש להחליף או לבצע דטצ’מן וורק במספר מהאבנים שהתפרקו כמעט לגמרי בשל קורוזיה ממתכות מקוריות\מאוחרות והתנועות השונות.
יש לבצע טיפול במתכות שתחת למדרגות האבן ויש לבדוק את תקינותם ההנדסית.
אנו ממליצים להסיר את ארון התשתיות החוסם את מראה האבן של המעקה (עלות מוערכת אל מול משרד הביטחון כ60 אלף ₪).
מומלץ לפתוח תיק תיעוד לבית הדסה ולגייס את מירב המאמצים בכדי לשמרו.
מעקה האבן היה במצב מסוכן ובתהליכי בלייה מתקדמים. כעת הוא בטוח לעוברים ושבים.
